במשפט נתניהו אמר היום היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בעדותו כי ראש הממשלה לא הוזהר בחקירה שהוא חשוד בעבירת שוחד, והשופט שאל אותו אם היה נכון להשתמש ב״ניסוח פתלתל״.
לפי הדיווח בסרוגים, חדד, שחקר את מנדלבליט, הקריא את נוסח האזהרה מהחקירה הראשונה של נתניהו בתיק 4000: ״ביקשת ולקחת טובות הנאה שלא כדין משאול אלוביץ׳ בזיקה עם תפקידך הציבורי ובכך שפעלת לקידום האינטרסים של נותן טובות ההנאה תוך ניגוד עניינים חמור והפרת האמון בך״.
דרמה במשפט נתניהו: ״ניסוח פתלתל״ באזהרה
חדד הדגיש שהמילה שוחד לא נכתבה באזהרה, והתייחס לביטוי ״בזיקה לתפקיד״. ״אני חושב שבזיקה לתפקיד זו עבירה שלא קיימת״, אמר. השופט משה בר עם שאל את מנדלבליט אם נכון היה להשתמש בניסוח כזה. ״אני רציתי להשאיר לעצמי מקום לשיקול דעת, בין שוחד להפרת אמונים״, השיב מנדלבליט. ״הניסוח הזה יותר מתאים להפרת אמונים. אפשר גם להגיע ממנו למקומות אחרים״.
השאלה על התובעת והמניע
בהמשך שאל חדד את מנדלבליט על שיחה שניהל כביכול עם התובעת בתיק, עו״ד יהודית תירוש: ״האם אמרת לתובעת יהודית תירוש שנתניהו יובל להפיכה משטרית כמו בהונגריה ופולין?״. תירוש התנגדה בכעס והסבירה שהתביעה תתנגד לכל שאלה שאינה עוסקת באישורי היועץ לפתיחה בחקירה, כפי שהוסכם. ״זו לא ועדת חקירה לתביעה״, אמרה.
השופט בר עם אמר כי ברמה העקרונית, מבלי לטעון זאת על מנדלבליט, ״אם תובע מגיש אישום כי הוא שונא את ראש הממשלה, לא הייתי עובר על זה לסדר היום״. תירוש השיבה: ״לא יעלה על דעת אדוני שבכל תיק יישאל התובע אם יש מניע אישי שהגיש האישום״. לדבריה, שאלה כזו על מניעי התובע פותחת את הפתח לשאלות נוספות, וכל מה שקורה באולם משפיע על אולמות אחרים.
מה הלאה
מדובר בעדות שנמשכת בתוך משפט שעדיין לא הוכרע, ונתניהו מכחיש את האשמות נגדו. השאלות שנשאלו בדיון הן שאלות של סנגור ושל שופט, ולא קביעות עובדתיות, והתביעה התנגדה לחלקן. בסרוגים לא צוינה תגובה של מנדלבליט לשאלה על התובעת מעבר לדברים שנאמרו באולם. העדות צפויה להימשך, וההכרעה במשפט נתונה לבית המשפט.
לדיווח המקורי: סרוגים






