עוד אין ממשלה חדשה, אבל בכנסת כבר מתכוננים להעביר מיד ליד תפקידי מפתח. מתן כהנא מיועד להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת, אביגדור ליברמן צפוי לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון הזמנית, ולירן אבישר בן חורין בראש ועדת הכספים הזמנית. במקביל מתגבשת תוכנית לקידום ביטול חלק מהחקיקה המשפטית. זו עדיין תוכנית עבודה והצבעות עתידיות, לא רשימת מינויים וחוקים שכבר הושלמו.
המהלכים הפרלמנטריים מתקדמים בזמן שהמגעים על הרכבת הממשלה נמשכים. זה ההסבר לפרדוקס של השבוע הקרוב: אפשר להחזיק בכוח משמעותי בכנסת בלי שכבר הוקמה קואליציה. אפשר גם להסכים על מועמד לתפקיד מסוים בלי להסכים על ראש ממשלה, על חוק הגיוס או על רשימת השותפים לממשלה.
החלפת יו"ר הכנסת: מתן כהנא במרכז מבחן הכוח
ההצבעה על בחירת יושב ראש הכנסת נקבעה ליום שלישי, 17 בנובמבר. מועמד גוש השינוי הוא ח"כ מתן כהנא מישר, שאמור להחליף את אמיר אוחנה אם יקבל את התמיכה הדרושה. עצם קביעת ההצבעה אינה בחירה, ולכן אוחנה אינו "יו"ר הכנסת לשעבר" וכהנא אינו עדיין בעל התפקיד.
גדי איזנקוט קשר בין ההצבעה לבין השיח על אחדות. הוא דרש מהליכוד ומהציונות הדתית לתמוך בכהנא, והציג זאת כמבחן מעשי לנכונות לשותפות. נתניהו, מנגד, פועל לגייס התנגדות למינוי, ובכלל זה בקרב יהדות התורה. כך הופכת הצבעה על תפקיד פרלמנטרי גם לזירה שבה נבחנים היחסים בין המפלגות.
הסיעות החרדיות עדיין לא התחייבו פומבית כיצד יצביעו, על פי הדיווחים שנבדקו. ההכרעה שלהן עשויה להיות מושפעת מהמגעים הרחבים יותר, אבל אין להסיק משתיקה הסכמה למועמד או התחייבות להצטרף לממשלה. לכל אחת מהשאלות האלה יש מסלול נפרד, גם כשהן משפיעות זו על זו.
ועדות זמניות, סמכויות אמיתיות
עוד לפני ההצבעה על יו"ר הכנסת, מתוכננים מהלכים בוועדות. ביום שני, 16 בנובמבר, צפויים ליברמן ואבישר בן חורין להיכנס לתפקידים בראשות ועדות החוץ והביטחון והכספים הזמניות. הדיווחים מתארים את המינויים כחלק מהמאמץ לבסס פיקוח על הממשלה בתקופת המעבר.
הדגש על המילה "זמניות" אינו הופך את הוועדות לחסרות חשיבות. דיון ביטחוני, דרישת תשובות מהממשלה ובחינה של העברות תקציביות עשויים להעמיד אותה בפני ביקורת פרלמנטרית גם לפני השבעת מחליפה. עם זאת, אין לייחס לוועדה סמכות בלתי מוגבלת או לראות במינוי יושב הראש החלפה של הממשלה עצמה.
גם הדיווחים על לוח הזמנים אינם חופפים בכל פרט. חלקם מציבים את חילופי התפקידים בוועדות ביום שני, בעוד אחרים מתארים את כינוסיהן הראשונים לאחר בחירת יו"ר הכנסת. לכן נכון להבחין בין היעד הפוליטי לבין סדר הפעולות הסופי, שעשוי להתברר עם פרסום סדרי היום והשלמת ההליכים.
החקיקה המשפטית חוזרת לשולחן
בגוש השינוי מתכוונים להתחיל לקדם ביום רביעי, 18 בנובמבר, מהלכים נגד חלק מהחקיקה המשפטית מהכנסת הקודמת. בין היעדים שדווחו: ביטול מהלכים שצמצמו את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ובהמשך טיפול בשינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. ביטול החקיקה הנוגעת למחלקה לחקירות שוטרים מתואר כיעד בעדיפות נמוכה יותר.
לצד זאת מתוכננת הקמת ועדות מיוחדות שיאפשרו לקדם יוזמות נוספות, ובהן סוגיית נבצרות ראש ממשלה, ועדת חקירה ממלכתית וחוק התקשורת. יש הבדל בין הגשת הצעה, הקמת ועדה, פתיחת דיון והשלמת חוק. בשלב הזה מדובר בכוונות ובצעדים מתוכננים, ואין הודעה שכל אחד מהחוקים האלה יעבור השבוע.
מפלגת ביחד הודיעה שכבר הגישה 17 הצעות חוק, בתחומים הכוללים שירות צבאי, חקירת אירועי 7 באוקטובר ונושאים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים. הגשה היא נקודת פתיחה לעבודה, לא הוכחה שיש רוב סופי לכל נוסח. מחלוקות בין המפלגות יכולות להתגלות דווקא כשההצהרות מתחלפות בסעיפים מפורטים.
מה מגביל את המהלך?
תקופת המעבר והכללים החלים על עבודת הכנסת מגבילים את היקף החקיקה שאפשר להשלים. לכן נעשית הבחנה בין חוקים שמבקשים לבטל בתוך תקופת המנדט של איזנקוט לבין יוזמות שרוצים רק להתחיל לקדם. הקצב תלוי גם בהקמת הוועדות ובהליכים המשפטיים והפרלמנטריים הנדרשים.
השליטה בסדר היום יכולה להעניק לגוש כוח ולחץ במשא ומתן, אך היא אינה מבטיחה הסכמה על ממשלה. רוב סביב החלפת יו"ר הכנסת עשוי להתפזר כשיגיעו לשאלת הגיוס או לתיקי הממשלה. זה בדיוק מה שהופך את השבוע למעניין: כל הצבעה תמדוד משהו אחר, ולא כולן בהכרח יספרו אותו סיפור.
ההבדל בין הכרזה לתוצאה
בסוף השבוע הקרוב יהיה אפשר לבדוק אילו מינויים הושלמו, אילו ועדות החלו לעבוד ואילו הצעות באמת התקדמו. עד אז, המבחן אינו מספר הכותרות על "השתלטות" אלא תוצאות ההליכים. שלושה מועדים כבר מסומנים ביומן, אך ההכרעה בכל אחד מהם עדיין לפנינו.
לקריאה נוספת
N12 | ג'רוזלם פוסט | ישראל היום
עוד באוהבים: המספרים שמאחורי אפשרויות הקואליציה | העימות בין אחמד טיבי לליכוד
מקור התמונה: Arielinson בוויקישיתוף, CC BY-SA 4.0.






