פרשת הקלטת הלוהטת חוזרת לכותרות על רקע פרסום רשימת הליכוד לבחירות: לפי הרשימה שפרסם אתר סרוגים ב־8 בספטמבר 2026, יעקב ברדוגו משובץ במקום ה־11. אותו ברדוגו הוזכר לפני יותר משלושה עשורים בתלונתו של בנימין נתניהו בפרשה, והכחיש מעורבות. אלא שהפער הפוליטי המסקרן אינו הוכחה להאשמות הישנות: קיומה של הקלטת לא הוכח, והתיק נסגר. לרשימה שפורסמה בסרוגים.
כולנו משלמים ביטוח לאומי
אבל האם בדקתם מה באמת מגיע לכם?
ישראלים רבים עשויים להיות זכאים לקצבאות, פטורים ופיצויים ואינם מודעים לכך. לכן נפתחה אפשרות לבדיקה ראשונית עם עורך דין.
השאירו שם וטלפון ועורך דין יחזור אליכם לבדיקה ראשונית.
בשיתוף ומימון אתר זכויות
14 בינואר 1993: הווידוי שהיה, והקלטת שלא הוכחה
ב־14 בינואר 1993 הופיע נתניהו במהדורת ״מבט״ של הערוץ הראשון והודה בקשר מחוץ לנישואים. במקביל הציג טענה נפרדת: שמנסים לסחוט אותו באמצעות קלטת המתעדת לכאורה את הקשר, כדי לגרום לו לפרוש מההתמודדות על הנהגת הליכוד. ההופעה הטלוויזיונית מתוארת גם בסקירה שפרסם בן כספית בוואלה בספטמבר 2026. לכתבה בוואלה.
כאן נמצאת ההבחנה שבלעדיה אי אפשר להבין את הפרשה. הודאה ברומן אינה הוכחה לכך שמישהו צילם אותו. טענה לאיום אינה הוכחה לזהות המאיים. וגם הופעה דרמטית במהדורת חדשות אינה תחליף לראיות. אלה שלושה מישורים שונים, אף שבזיכרון הציבורי הם נכרכו לא פעם לסיפור אחד.
בלקסיקון ״העין השביעית״ מוגדרת הפרשה באמצעות קלטת שעצם קיומה לא הוכח מעולם. לכן, הניסוח ״הקלטת שבה נתניהו בגד״ מטעה: הוא מתייחס לחומר מתועד כאילו הוא עובדה מוכחת. מה שמתועד הוא הווידוי בטלוויזיה והטענה שהשמיע נתניהו, לא קלטת אינטימית שאומתה והוצגה לציבור.
מדוע שמו של דוד לוי נקשר לפרשה?
הסערה התרחשה בתוך מאבק על הנהגת הליכוד. דוד לוי היה יריבו הפוליטי של נתניהו, והרמיזות של נתניהו הובנו כמכוונות למחנהו. עם זאת, יש הבדל בין האופן שבו הציבור והתקשורת פירשו את דבריו לבין הוכחה שלוי עמד מאחורי ניסיון סחיטה.
בפרופיל היסטורי שפרסם הניו יורקר במאי 1998 נכתב כי נתניהו לא נקב בשמו של יריבו בשידור, אך הדברים הובנו כמכוונים ללוי. עוד תואר שם כי הקלטת לא הופיעה וכי נתניהו נדרש להתנצל בפני לוי. זהו פרט חיוני לתמונה המלאה: אי אפשר לשחזר את ההאשמה ולהשמיט את העובדה שלא בוססה. לפרופיל ההיסטורי בניו יורקר.
איפה נכנס ברדוגו לתמונה?
הקשר של ברדוגו לדוד לוי היה פוליטי ממשי. בכתבת פרופיל של ליאור שלו ב־mako ממאי 2025 תואר ברדוגו כאיש מחנה לוי. לפי אותה כתבה, במהלך חקירת הפרשה הפנה נתניהו טענות גם כלפיו. ברדוגו דחה אותן ואף דרש מנתניהו להיבדק בפוליגרף. הכתבה מציינת כי התיק נסגר מחוסר ראיות. לכתבת הפרופיל ב־mako.
בהמשך דרכו הצטרף ברדוגו לגשר של לוי ושובץ במקום ה־41 ברשימה המשותפת של הליכוד, גשר וצומת בבחירות 1996, אך לא נכנס לכנסת. לפי אותו פרופיל, לוי גם מינה אותו כנציגו למשא ומתן עם הפלסטינים. התפקידים האלה מסבירים מדוע שמו היה מזוהה עם לוי; הם אינם מוכיחים מעורבות בפרשת הקלטת.
לכן, לשאלה ״האם דוד לוי שלח את ברדוגו?״ נדרשת תשובה מדויקת: יש תיעוד לקשר פוליטי ולעבודה משותפת, אך במקורות שנבדקו אין בסיס לקבוע שלוי שלח אותו לסחוט את נתניהו. הצגת האפשרות הזאת כעובדה תחליף את תוצאות הבדיקה בחשד היסטורי שלא הוכח.
ממחנה היריב להצעה להתמנות לשר
ההתקרבות המאוחרת בין ברדוגו לנתניהו אינה נשענת רק על התרשמות מצפייה בטלוויזיה. במרץ 2023 פורסמו בסרוגים דברים שאמר ברדוגו בריאיון לנדב פרי: לדבריו, נתניהו הציע לו לשמש שר התקשורת או שר ההסברה, והוא סירב. לדיווח על הריאיון.
ברדוגו הסביר אז שלא רצה ליצור רושם כי הגנתו על נתניהו נועדה להשיג תפקיד. זו הייתה גרסתו שלו למניעי הסירוב, ולא מסקנה שניתן להסיק במקומו. עצם תיאור ההצעה, לעומת זאת, ממחיש כמה רחוקים היו היחסים באותה נקודה מהעימות של 1993.
הדיווח העדכני על המקום ה־11 מוסיף תחנה למסלול הזה. מדובר בשיבוץ ברשימה שפורסמה לקראת הבחירות, ולא בכניסה שכבר התרחשה לכנסת. המעבר מפרשנות פוליטית להתמודדות מפלגתית הוא נושא ציבורי ראוי לדיון בפני עצמו; אין צורך לייחס לו הסכם נסתר או מניע שלא הוכח כדי להבין את חשיבותו.
ציר הזמן: מה השתנה, ומה לא הוכח
- ינואר 1993: נתניהו הודה בטלוויזיה בקשר מחוץ לנישואים וטען לניסיון סחיטה.
- בהמשך 1993: התיק נסגר; הטענות שקשרו את ברדוגו לפרשה לא בוססו בראיות.
- 1996: ברדוגו נכלל ברשימת הליכוד־גשר־צומת, מטעם מחנה לוי, ולא נבחר לכנסת.
- מרץ 2023: ברדוגו סיפר שנתניהו הציע לו תפקיד שר ושהוא דחה את ההצעה.
- ספטמבר 2026: ברשימת הליכוד שפורסמה בסרוגים הופיע ברדוגו במקום ה־11.
מה אפשר ללמוד מהסיפור, בלי להמציא לו סוף?
המשמעות הפוליטית של הרצף אינה שהשריון המאוחר מוכיח או מפריך את הסיפור המוקדם. הוא מלמד שיחסים פוליטיים יכולים להשתנות באופן עמוק, ושדמויות שנמצאו משני עברי מאבק עשויות להפוך לשותפות. כדי לקבוע מדוע בדיוק חל השינוי, נדרשות עדויות מעבר לעצם קיומו.
גם החזרה הנוכחית לעבר אינה מביאה עמה בהכרח ראיות חדשות. הריאיון עם רות בר ששולב בכתבת וואלה בספטמבר 2026 מחזיר את התקופה לשיחה הציבורית, אך אין להתייחס אליו כהוכחה לקיומה של קלטת או לזהות מי שאיים לכאורה.
בשורה התחתונה, הסיפור המתועד חזק דיו: וידוי פומבי של נתניהו, טענות שהופנו למחנה יריב ולא הוכחו, הכחשה של ברדוגו, ובהמשך התקרבות פוליטית עד להצעת תפקיד ולשיבוץ ברשימה. האחריות העיתונאית היא להראות את כל התחנות, בלי להציג את החשד כהרשעה ובלי להפוך את הידידות המאוחרת לראיה בדיעבד.
להרחבה באוהבים+: השיבוצים ברשימת הליכוד לבחירות.
מקורות והיקף הבדיקה
זוהי בדיקת עומק היסטורית המבוססת על פרסומים פומביים, ולא חשיפה של קלטת או מסמכי חקירה חדשים. התגובות וההכחשות מובאות מתוך הפרסומים המקושרים; לא נערכו ראיונות חדשים במסגרת הכתבה.
- העין השביעית: ״הקלטת הלוהטת״, לקסיקון תקשורת.
- The New Yorker: Benjamin Netanyahu, The Outsider, 25 במאי 1998.
- ליאור שלו, mako: ״איך יעקב ברדוגו הפך ליעקב ברדוגו״, מאי 2025.
- סרוגים: ברדוגו על הצעת התפקיד מנתניהו, 12 במרץ 2023.
- בן כספית, וואלה: חזרה לפרשה וריאיון עם רות בר, ספטמבר 2026.
- סרוגים: רשימת הליכוד לבחירות, 8 בספטמבר 2026.
דוד לוי שלח את ברדוגו ידוע