סקר מנדטים שפורסם הבוקר, 18 בספטמבר 2026, מציב את הליכוד על 18 מושבים ואת ישר של גדי איזנקוט על 23. אלא שהנתון המעניין ביותר נמצא דווקא מחוץ לקרב על המקום הראשון: גם במחנה שמוביל במספר המושבים, הדרך לרוב של 61 עדיין תלויה בשותפים ובהחלטות פוליטיות.
לפי דיווח וואלה על סקר מעריב, ביחד בראשות נפתלי בנט מקבלת 13 מנדטים, ורשימת המילואמניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה עוברת את אחוז החסימה עם ארבעה. הציונות הדתית וזהות מקבלת שישה. אלה נתוני סקר, ולא תוצאות בחירות. כדי להבין מה הם אומרים, צריך להפריד בין גודל הרשימות, חשבון הגושים ושאלת זהותו של ראש הממשלה.
סקר מנדטים: כל המספרים לפני הפרשנות
מאגר הסקרים של המדד מייחס את הסקר למנחם לזר, עבור מעריב, ומציין מדגם של 600 משתתפים. להלן חלוקת המושבים המופיעה בו ל־18 בספטמבר. הטבלה מציגה את התוצאה של אותו סקר בלבד; אין כאן ממוצע של סקרים או תחזית מערכת.
| רשימה | מנדטים |
|---|---|
| ישר — גדי איזנקוט | 23 |
| הליכוד | 18 |
| ביחד — נפתלי בנט | 13 |
| ישראל ביתנו | 9 |
| הדמוקרטים | 9 |
| עוצמה יהודית | 8 |
| ש״ס | 7 |
| יהדות התורה | 7 |
| הרשימה המשותפת | 7 |
| הציונות הדתית וזהות | 6 |
| רע״מ | 5 |
| עמך ישראל — עופר וינטר | 4 |
| המילואמניקים והכלכלית | 4 |
החשבון שמסביר מדוע המקום הראשון אינו מספיק
חיבור ישר, ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים נותן 54 מושבים. צירוף ארבעת המנדטים של הנדל וזליכה מעלה את הסכום ל־58. מנגד, חיבור הליכוד, המפלגות החרדיות, עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות נותן 46; עם וינטר מתקבלים 50. לרשימות הערביות יחד 12 מושבים.
אלה חישובים על בסיס הטבלה, לא התחייבויות של המפלגות לשבת יחד. ההבדל חשוב: אפשר לחבר מספרים בתוך שנייה, אבל ממשלה זקוקה להסכמה על הנהגה, מדיניות וחלוקת אחריות. רשימה שמופיעה בגרף כחלק ממחנה מסוים אינה בהכרח שותפה חתומה לקואליציה עתידית.
מכאן נובע המתח המרכזי של המערכת. מועמד יכול להגדיל את מפלגתו באמצעות מעבר קולות ממפלגה קרובה אליו, בלי לקרב את המחנה כולו לרוב. במצב כזה הוא מתחזק במשא ומתן הפנימי, אך לא בהכרח משפר את סיכוייו להרכיב ממשלה. זו מסקנה חשבונית, ולא טענה שהסקר מזהה בפועל את מסלול המעבר של כל מצביע.
ארבעה מנדטים שיכולים לשנות את התמונה
רשימות קטנות מושכות תשומת לב גדולה משום שהמעבר בין ייצוג בכנסת לבין היעדר ייצוג משפיע על חלוקת המושבים. כאשר רשימה מופיעה עם ארבעה מנדטים, השאלה אינה רק אם היא תתחזק בחצי נקודה. השאלה היא עד כמה יציבה התמיכה בה, וכיצד ינהגו המתלבטים סמוך להצבעה.
אסור להסיק מכניסה אחת לטבלה שהרשימה הבטיחה את מקומה. באותה מידה, תוצאה נמוכה בסקר יחיד אינה פסק דין על קמפיין. כדי לזהות תנועה אמיתית כדאי לעקוב אחר רצף מדידות של אותו סוקר, לבדוק אם נוסח שאלת ההצבעה השתנה ולראות אם מגמה דומה מופיעה גם במדידות אחרות.
למצביע יש כאן דילמה מוכרת: בחירה במפלגה המועדפת עליו לעומת שיקול אסטרטגי של שמירת קולות בתוך המחנה. הכתבה אינה ממליצה כיצד להצביע. היא מסבירה מדוע הקמפיינים של הרשימות הקטנות עשויים להיות משמעותיים גם כשמוקד הסיקור נמצא בשני המועמדים המובילים.
התאמה לראשות הממשלה היא שאלה אחרת
בדיווח על הסקר, איזנקוט מקדים את נתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, 48% מול 40%. בנט מקדים את נתניהו 44% מול 41%, ואילו נתניהו מקדים את ליברמן 42% מול 38%. ההשוואות נערכו בין זוגות מועמדים; אין לחבר את האחוזים בין השאלות או להתייחס אליהם כאל הצבעה ישירה אחת.
אדם יכול להעדיף מועמד מסוים לראשות הממשלה ובכל זאת לבחור ברשימה אחרת. הוא יכול גם לתמוך ברשימה מסיבות אידאולוגיות, בלי לראות במנהיגה את המועמד המתאים ביותר לנהל קואליציה. לכן נתוני ההתאמה מועילים להבנת תדמית המועמדים, אך אינם מחליפים את חשבון המושבים.
על הפער בין הבטחת ניצחון לבין בניית רוב כתבנו גם בניתוח הקודם על בנט ומפת המנדטים. הנתונים החדשים מאפשרים לבחון את אותה שאלה מחדש, בלי להפוך הבטחת בחירות לעובדה.
כך קוראים סקר מנדטים בלי להיסחף אחרי הכותרת
שלוש בדיקות פשוטות עוזרות לקורא. הראשונה היא לזהות מי הזמין את הסקר ומי ביצע אותו. השנייה היא להבדיל בין מועד הפרסום למועד איסוף התשובות. השלישית היא לברר מה ידוע על שיטת הדגימה, המתלבטים וטעות הדגימה. פרטים שלא פורסמו במקורות שנבדקו כאן אינם מושלמים באמצעות ניחוש.
גם שינוי של מנדט או שניים אינו מוכיח כשלעצמו תפנית בציבור. סקר מודד מדגם, והמרת התמיכה למושבים מוסיפה שלב חישובי. לכן הכותרת על היחלשות הליכוד צריכה להיקרא לצד התמונה הרחבה: מי מתחזק באותה סדרת סקרים, האם השינוי מתמיד, והאם מאזן השותפים משתנה.
המבחן הבא יהיה כפול: האם הנתונים יחזרו במדידות נוספות, והאם המפלגות יבהירו עם מי הן מוכנות לשתף פעולה. עד אז, הסקר מספק צילום מצב חד של התחרות, אך משאיר את השאלה החשובה ביותר פתוחה — מי יוכל להפוך תמיכה ציבורית לממשלה מתפקדת.
הכתבה משלבת דיווח על סקר שפורסם ב־18.9.2026 וניתוח מערכת. היא אינה סקר עצמאי או תחזית לתוצאות הבחירות.
