הסיפור של הילד שעלה מאתיופיה והפך לאחד הכתבים הבולטים במדינה הוא שיעור בנחישות.
ספטמבר 2009: הנשיא שמעון פרס חש ברע ואיבד את הכרתו במרכז רבין, והמקום נסגר בידי מאבטחים. כל הכתבים נבלמו — חוץ מברהנו טגניה. מי שחבריו מכנים "וואן מן שואו" תפס מצלמה קטנה, החביא אותה מתחת למעיל, ומיהר לכניסה האחורית. "אני מהניקיון", אמר, וכך נכנס ודיווח על מה ששום עיתונאי אחר לא יכול היה. את אותו התרגיל עשה גם ביום שבו אריאל שרון אושפז.
\n\n
ברהנו נלחם בסטריאוטיפ, ומוכיח שרואים בו קודם כל אדם. חבריו ועורכיו מעידים עליו כשותף לכל סיפור פלילים מרכזי — אדם שמתרגש מסיפורים, ואין לו לא יום ולא לילה. נחישות מעוררת השראה.






