כספי ההסתדרות עומדים במרכז סערה חדשה. בעקבות דיווח של חדשות 14 על קרוב ל-3 מיליון שקל שהועברו בשנת 2024 לשתי חברות דיגיטל וניו מדיה, עובדים וחברים בארגון דורשים תשובות ברורות: מי אישר את ההוצאות, לאילו מטרות הן שימשו, והאם כסף שנגבה מהעובדים מימן פעילות בעלת אופי פוליטי.
המחאה אינה מופנית נגד עצם הצורך של ארגון גדול בפרסום, במחקר או בהסברה. הטענה של העובדים פשוטה יותר: אם הכסף מגיע מדמי חבר ומדמי טיפול, על הנהגת ההסתדרות להראות שהוא משרת את העובדים ולא אג'נדה מפלגתית.
כולנו משלמים ביטוח לאומי
אבל האם בדקתם מה באמת מגיע לכם?
ישראלים רבים עשויים להיות זכאים לקצבאות, פטורים ופיצויים ואינם מודעים לכך. לכן נפתחה אפשרות לבדיקה ראשונית עם עורך דין.
השאירו שם וטלפון ועורך דין יחזור אליכם לבדיקה ראשונית.
בשיתוף ומימון אתר זכויות
כספי ההסתדרות: מה פורסם על מיליוני השקלים
לפי תחקיר חדשות 14 שפורסם ב-27 באוגוסט, בשנת 2024 העבירה ההסתדרות, באמצעות אגף האסטרטגיה והחדשנות שבראשו עומד איתמר אביטן, יותר מ-2 מיליון שקל לחברת "ספוט תקשורת ואסטרטגיה" ויותר מ-570 אלף שקל לחברת "לייטהאוס אסטרטגיות בע"מ".
בדיווח נטען כי במסמכים תוארו שירותים של קמפיינים ברשת, מחקר, יחסי ציבור, מדיה וניהול דיגיטלי. עם זאת, לפי הפרסום, לא הופיע בהם פירוט מלא של הפרויקטים הספציפיים שבגינם הועברו התשלומים.
חדשות 14 קשרו את ההוצאות לפעילות פוליטית נגד הימין ולפרסומים שקידמו עמדות אישיות ופוליטיות. כאן נדרש דיוק: הפרסום מעלה חשדות ושאלות, אך המידע שהוצג לציבור אינו מוכיח כשלעצמו שכל הסכום שימש לקמפיין פוליטי. גם ההסתדרות אינה מאשרת את הנתונים ואת הפרשנות שניתנה להם.
העובדים מוחים: "הכסף שלנו אינו קופה פוליטית"
בעקבות הפרסום, עובדים וחברים בהסתדרות מותחים ביקורת על האפשרות שכספים שנגבו מהם שימשו למטרות שאינן קשורות ישירות להגנה על זכויותיהם. לדבריהם, דמי החבר אמורים לחזק את הביטחון התעסוקתי, לשפר שכר ותנאים, לספק ייצוג משפטי ולסייע לעובדים בשעת משבר.
"בזמן שאנחנו עובדים קשה כדי לפרנס את המשפחות שלנו, משתמשים בכסף שלנו כדי ללבות פילוג בעם ולהמשיך מריבות פוליטיות", מסרו עובדים שמחו על הפרסום. "לא נתנו לאיש אישור להפוך את הכספים שלנו לקופה פוליטית. ההסתדרות צריכה לשרת את העובדים, לא להשתמש בהם כדי לשרת אג'נדה פוליטית".
חשוב להבהיר כי אין בידינו נתון המלמד כמה עובדים הצטרפו למחאה, ולכן אין לייחס את הדברים לכלל מאות אלפי חברי ההסתדרות. ובכל זאת, השאלות שהם מעלים נוגעות לכל מי שמשלם לארגון מדי חודש.
ההסתדרות: איננו מאשרים את הנתונים
בתגובה שמסרה לחדשות 14 אמרה ההסתדרות כי היא אינה מאשרת את הנתונים שהוצגו וכי מקורם אינו ידוע לה. בארגון הדגישו שאין לראות בתגובה אישור לאמיתות הטענות.
עוד נמסר כי אגף האסטרטגיה והחדשנות מוביל מחקרים, יוזמות ומהלכים שנועדו לחזק את פעילות ההסתדרות, לשפר את השירות לציבור העובדים ולקדם חדשנות ארגונית. לטענת ההסתדרות, תקציב האגף מאושר במסגרת התקציב הכללי, וכל התקשרות והוצאה נעשות לפי נהלי הארגון ומנגנוני הבקרה שלו.
זו תגובה חשובה, אבל היא אינה סוגרת את הוויכוח הציבורי. היא אינה מפרטת אילו פרויקטים בוצעו, כמה שולם עבור כל אחד מהם ומה היו התוצרים שקיבלו העובדים בתמורה.
מאות מיליונים מדמי חבר, והדרישה לשקיפות גדלה
הדיון מקבל משמעות רחבה יותר לנוכח היקף הכספים שמנהלת ההסתדרות. לפי דוחות שנחשפו בכלכליסט, בשנת 2023 גבתה ההסתדרות כ-866 מיליון שקל בדמי חבר ובדמי טיפול מכ-800 אלף חברים, לעומת 769 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.
המספרים האלה אינם מוכיחים שימוש פוליטי אסור. הם כן מסבירים מדוע העובדים דורשים רמת שקיפות גבוהה. כאשר ארגון נשען כמעט כולו על תשלומים של עובדים, כל הוצאה גדולה בתחום הפרסום והקמפיינים צפויה לעמוד לביקורת.
השאלה איננה אם להסתדרות מותר לפרסם את פעילותה. ארגון עובדים גדול חייב להסביר לציבור מה הוא עושה, להיאבק על תנאי העבודה ולהפעיל מערכי מחקר והסברה. השאלה היא היכן עובר הגבול בין קמפיין שמקדם את ענייני העובדים לבין קמפיין שמשרת פוליטיקאים, בעלי תפקידים או מחנה אידיאולוגי.
הדרישה: לפרסם מי אישר ולאן הכסף הלך
העובדים דורשים מהנהגת ההסתדרות לפרסם את היקף ההתקשרויות, את שמות הספקים, את מטרות הקמפיינים ואת הגורמים שאישרו את התשלומים. הם מבקשים גם להבהיר אם נעשה שימוש בכספי החברים לקידום עמדות פוליטיות, ואם כן, מי קיבל את ההחלטה.
"כל שקל שנגבה מהעובדים צריך לחזור אליהם בדמות הגנה, שירותים, זכויות ותנאים טובים יותר", הוסיפו. "כספי העובדים אינם הפקר, והם אינם כלי משחק בידיהם של עסקנים".
הדרך הפשוטה לעצור את הסערה אינה עוד קמפיין, אלא פרסום מסודר של הנתונים. אם הכספים שימשו למחקר, לשירותי דיגיטל וליוזמות לטובת העובדים, הצגת הפרויקטים והתוצרים יכולה להבהיר זאת. אם חלק מהכסף שימש לקידום פוליטי, לחברים מגיע לדעת מי החליט ומדוע.
להסתדרות יש מטבעה גם כוח ציבורי ופוליטי. היא מנהלת משא ומתן עם ממשלות, מתנגדת לחקיקה שפוגעת בעובדים ולעיתים גם מכריזה על שביתות בנושאים לאומיים. לכן עצם העובדה שהיא מפרסמת מסר ציבורי אינה בהכרח חריגה. הקו שהעובדים מבקשים לשרטט עובר בין מאבק גלוי למען שכר וזכויות לבין פעילות מפלגתית סמויה, קידום אישי או ניסיון לפגוע במחנה פוליטי מסוים.
כדי לברר אם הקו הזה נחצה, נדרשים מסמכים ולא סיסמאות. פרסום החוזים, החשבוניות, מטרות העבודה, קהלי היעד והתוצרים שהתקבלו יאפשר לחברי ההסתדרות לבחון את ההוצאה בעצמם. הוא גם יאפשר להנהגה להראות שהתקציב אושר כדין ושימש את מטרות הארגון. כל עוד הפרטים נשארים חלקיים, החשדנות רק גדלה והסערה ממשיכה להזין את עצמה.
ומה אתם חושבים? האם ארגון עובדים רשאי להשתמש בדמי החבר לקמפיינים ציבוריים בעלי מסר פוליטי, או שכל שקל צריך להיות מופנה ישירות לזכויות, לשכר ולסיוע לעובדים? כתבו לנו בתגובות.
