זה כבר לא ויכוח בין שר לפרשן. זה קרב פוליטי על השאלה מי יעצב את משטרת ישראל, מי יקבע את גבולות הכוח שלה ואיזו תפיסת ביטחון תוביל את המדינה אחרי הבחירות.
מצד אחד ניצב איתמר בן גביר, שהפך את המשרד לביטחון לאומי לאחד ממוקדי הכוח והוויכוח הגדולים בממשלה. מהצד השני נמצא יאיר גולן, שכבר הצהיר בפומבי כי הוא רוצה לקבל את המשרד לידיו.
כולנו משלמים ביטוח לאומי
אבל האם בדקתם מה באמת מגיע לכם?
ישראלים רבים עשויים להיות זכאים לקצבאות, פטורים ופיצויים ואינם מודעים לכך. לכן נפתחה אפשרות לבדיקה ראשונית עם עורך דין.
השאירו שם וטלפון ועורך דין יחזור אליכם לבדיקה ראשונית.
בשיתוף ומימון אתר זכויות
באמצע עומדים הישראלים, שנדרשים להכריע בין שתי תפיסות שונות לחלוטין של ביטחון, משילות ויחסי המשטרה עם הציבור.
הטור שהדליק את בן גביר
הסערה החלה בעקבות טור חריף של עמית סגל, שכותרתו קבעה כי ממשלה נוספת עם בן גביר בתפקיד בכיר תהיה אסון לישראל.
בן גביר לא הסתפק בתגובה פוליטית רגילה. בפוסט ארוך שפרסם בפייסבוק הוא כתב כי הטור פגע בו "כמו אגרוף בבטן", וטען שסגל מתעלם במכוון מהישגיו בגלל התנשאות כלפיו.
השר גם הציג הסבר פוליטי: לדבריו, הטור הוא יריית הפתיחה של קמפיין שנועד להכשיר ממשלת אחדות עתידית בלעדיו.
חשוב לדייק. סגל קרא למנוע מבן גביר תפקיד בכיר נוסף, אך אין בטור שפורסם קריאה למנות את יאיר גולן. החיבור בין השניים נוצר משום שגולן עצמו כבר הודיע שהוא מעוניין בתפקיד.
מה בן גביר באמת שינה
גם מבקריו הגדולים ביותר של בן גביר יתקשו לטעון שהמשרד נותר כפי שהיה. בתקופתו הורחבה בצורה דרמטית הזכאות לרישיון נשק, הוקמו כיתות כוננות וננקטה מדיניות אכיפה תקיפה יותר בנגב ובבתי הכלא.
לפי נתונים שהוצגו בכנסת, מספר מחזיקי רישיונות הנשק בישראל עלה מכ־155 אלף בשנת 2022 לכ־350 אלף בשנת 2026. זהו שינוי עצום, גם אם הוא אינו זהה לטענת בן גביר כי "חילק 300 אלף נשקים".
גם בתחום כיתות הכוננות נרשם שינוי מדיד. לפי דיווח רשמי של הכנסת, מספר כיתות הכוננות המשטרתיות עלה מכ־70 ליותר מאלף בתוך פחות משנתיים.
בנגב, המשרד לביטחון לאומי דיווח כי בשנת 2025 נהרסו 5,742 מבנים בלתי חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. עבור תומכי בן גביר זו הוכחה שהמדינה חזרה להפגין משילות. עבור מתנגדיו מדובר במדיניות כוחנית שאינה פותרת את בעיות העומק של האזור.
בן גביר מצביע גם על גיוס אלפי שוטרים, העלאת שכר והרחבת צי הניידות. אלא שבדיקת נתונים שפורסמה בגלובס מצאה כי מספר המגויסים אינו משקף את הגידול נטו, משום שבמקביל שוטרים רבים עזבו את השירות.
המספרים שמבקריו מניחים על השולחן
מול רשימת ההישגים של בן גביר ניצב מבחן התוצאה, ובראשו מספר מקרי הרצח.
נתוני משטרה שהתקבלו באמצעות בקשת חופש מידע הראו כי בשנים 2023 ו־2024 נרצחו בישראל 582 בני אדם, עלייה של 94 אחוזים לעומת השנתיים שקדמו להן. מתוך הנרצחים, 431 היו אזרחים ערבים. הנתונים המלאים פורסמו בידי התנועה לחופש המידע.
גם מרכז טאוב מצא כי בשנת 2024 נרצחו 220 בני אדם בחברה הערבית, לעומת 109 בשנת 2022. בשנת 2025 כבר הגיע מספר הנרצחים בחברה הערבית ל־252.
אלו הנתונים שמאפשרים למבקריו של בן גביר לומר כי לצד הנשק, הניידות וההריסות, הביטחון האישי עדיין נמצא במשבר חריף.
בן גביר משיב כי המשטרה פועלת בהיקפים חסרי תקדים וכי מערכות המשפט והייעוץ המשפטי מונעות ממנה כלים טכנולוגיים חיוניים. תומכיו רואים שר שנלחם במערכת. מתנגדיו רואים שר שמחפש אשמים בזמן שהדם ממשיך להישפך.
יאיר גולן כבר מסמן את המשרד
לתוך העימות הזה נכנס יאיר גולן. בריאיון שפורסם ביולי הוא אמר במפורש: "אני רוצה להיות שר לביטחון פנים".
גולן הוסיף כי המשטרה צריכה להיות ארגון שהציבור אוהב. זו הצהרה קצרה, לא תוכנית עבודה מלאה, אבל היא ממקמת אותו בקצה כמעט הפוך מזה של בן גביר.
בן גביר בנה את מעמדו סביב כוח, הרתעה, נשק ומשילות. גולן מנסה לסמן דגש על אמון הציבור ועל המאבק בפשיעה. אם יקבל את התפקיד, הוא יצטרך להסביר כיצד ההצהרות האלה הופכות לתוצאות בשטח.
הקרב הוא על הרבה יותר מכיסא
בן גביר הצליח להפוך משרד שבעבר התקשה לעניין את הציבור למוקד אידאולוגי מרכזי. עבור תומכיו הוא השר הראשון שהעז לגעת בנושאים שאחרים העדיפו להרחיק. עבור מתנגדיו הוא האיש שהעמיק את הפוליטיזציה של המשטרה ולא הצליח לעצור את האלימות הקטלנית.
הבחירות הבאות עשויות להפוך את הוויכוח הזה להכרעה מעשית: המשך הקו של בן גביר, או ניסיון להציב במשרד דמות כמו יאיר גולן.
בסופו של דבר, השאלה איננה מי נשמע תקיף יותר. השאלה היא מי יצליח לגרום לישראלים להרגיש בטוחים יותר ברחוב, בבית וביישובים שבהם המדינה איבדה שליטה.
