כולם מדברים על ממשלת אחדות. אבל מה באמת הציבור מוכן לקבל? מדד החברה הישראלית של JPPI, שפורסם ב-8 בנובמבר, מצביע על הרכב אחד מבין עשרה שנבדקו שאינו נפסל בידי רוב המשיבים: הליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו. 51% אינם פוסלים אף מפלגה בהרכב הזה. זה נתון פוליטי משמעותי, אבל הוא אינו אומר ש-51% רוצים את נתניהו בראש הממשלה, וגם לא שהם רוצים את איזנקוט. השאלה הזאת כלל לא נשאלה.
בזמן שהמשא ומתן הקואליציוני מנסה להפוך את תוצאות הבחירות לממשלה, הסקר מספק הצצה אחרת למבוי הסתום. הוא לא מחלק מחדש מנדטים ולא חוזה מי יחתום על הסכם. הוא בודק את גבולות הגזרה של הציבור: עם מי מוכנים לחיות, ועל מי מטילים וטו גם במחיר של בחירות נוספות.
סקר הקואליציה: ארבע מפלגות, 67 מנדטים, שאלה פתוחה אחת
ההרכב של הליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו מונה 67 מנדטים על פי הנתונים ששימשו את הבדיקה. המכון בחן עשרה צירופים אפשריים של לפחות 61 מנדטים. לגבי כל צירוף חושב שיעור הנשאלים שלא פסלו אף אחת מהמפלגות הכלולות בו. רק ההרכב הזה עבר את מחצית הציבור: 51% מכלל המשיבים ו-57% מהמשיבים היהודים.
המילה החשובה היא "אינם פוסלים". משיב יכול להעדיף ממשלה אחרת, להסתייג מראש מפלגה מסוים, ובכל זאת לא להטיל וטו על השתתפות מפלגתו. לכן הנתון מלמד על מרחב אפשרי לפשרה, לא על התלהבות משותפת. אפילו הכותרת "רוב בעד אחדות" מחמיצה את ההבחנה שבין בחירה חיובית לבין הימנעות מפסילה.
יש גם מגבלה פוליטית בולטת: בצירוף הזה הליכוד נדרש לשבת עם מפלגות שהתחייבו שלא לשבת איתו. הסקר אינו מבטל את ההתחייבויות, אינו קובע מי יוותר ואינו מציע נוסחת רוטציה. הוא רק מראה שהפסילות של נבחרי הציבור אינן חופפות תמיד לפסילות של הבוחרים.
לא מרוצים מהתוצאות, אבל גם לא מסכימים על הפתרון
62% מהישראלים שהשתתפו במדד אמרו שאינם מרוצים מתוצאות הבחירות, לעומת 33% שמרוצים מהן. מאחורי המספר הכללי מסתתר פער חריף: בקרב היהודים 73% אינם מרוצים, ואילו בקרב הערבים 75% מרוצים. אלה אינם שני ניסוחים לאותה עמדה, אלא שתי חוויות שונות מאוד של אותה מערכת בחירות.
75% מהמשיבים סבורים שהבחירות היו גורליות וישפיעו מאוד על מצב המדינה, לטוב או לרע. 19% מעריכים שהחיים של אנשים כמותם לא ישתנו בהרבה. המשמעות היא שהאכזבה אינה בהכרח אדישות: רבים מהמאוכזבים מייחסים לתוצאה חשיבות רבה, ולכן גם מחיר הפשרה מבחינתם עשוי להיות גבוה.
בשאלה נפרדת על ההרכב המועדף, 36% בחרו בממשלת גוש השינוי עם המפלגות הערביות. 23% העדיפו אחדות של הליכוד וישר עם מפלגות נוספות, ו-17% רצו ממשלת גוש נתניהו בתוספת מפלגה מגוש השינוי. 14% העדיפו בחירות חוזרות בקרוב. ממשלת גוש השינוי עם המפלגות החרדיות קיבלה 3% בלבד.
אין סתירה בין 23% שמעדיפים אחדות בשאלה הזאת לבין 51% שאינם פוסלים את ארבע המפלגות בשאלה האחרת. אלה שאלות שונות: האחת מבקשת לבחור אפשרות רצויה, והשנייה מחפשת אפשרות שלא חוצה קו אדום. ערבוב בין שתיהן הופך תמונה מורכבת לסיסמת קמפיין שאינה נתמכת בנתונים.
מי רצויה בממשלה, ומי מקבלת את הווטו?
כאשר התבקשו המשיבים לסמן אילו מפלגות הם רוצים בקואליציה, ישר קיבלה 65%, ביחד 63% וישראל ביתנו 59%. אחריהן הליכוד עם 50%, הציונות הדתית עם 44% והדמוקרטים עם 42%. זו שאלה שאפשר לבחור בה כמה מפלגות, ולכן אין לחבר את האחוזים לתוצאה אחת או לקרוא אותם כסקר הצבעה.
בצד הפסילות, 62% מכלל המשיבים פסלו את הרשימה המשותפת, 50% את עוצמה יהודית ו-45% את רע"ם. הדמוקרטים נפסלו בידי 37% והציונות הדתית בידי 35%. את הליכוד ואת שתי המפלגות החרדיות פסל בערך שליש מהציבור. שלוש מפלגות המרכז של גוש השינוי זכו לשיעורי פסילה נמוכים בהרבה, בטווח של 9% עד 13%.
גם כאן, המספר הלאומי מטשטש הבדלים. בקרב המשיבים היהודים הפסילה של המשותפת מגיעה ל-76%, ושל רע"ם ל-56%. בקרב המשיבים הערבים עוצמה יהודית נפסלת בידי 77%, הליכוד בידי 68% והציונות הדתית בידי 57%. אין אפוא שותף אחד שכל הציבור מקבל או דוחה באותה מידה.
הפער שמקשה במיוחד על פשרה בין הליכוד לישר
אחת התוצאות המעניינות נוגעת לחוסר הסימטריה בין מצביעי המפלגות. 22% ממצביעי הליכוד פוסלים את ישר, ו-27% פוסלים את ביחד. מן הצד השני, 53% ממצביעי ישר פוסלים את הליכוד, לעומת 30% ממצביעי ביחד. כלומר, המחיר הציבורי של אותו הסכם עשוי להיות שונה מאוד עבור כל אחד מהחותמים.
זה מסביר מדוע אמירה כללית בזכות אחדות אינה פותרת את המשא ומתן. צריך להסכים גם על ראשות הממשלה, על השותפים הנוספים, על קווי היסוד ועל האמון בהסכם. המדד לא בדק איזו עסקה מפורטת תתקבל, ולא אם הבוחרים ישנו עמדה לאחר שיוצגו להם התנאים.
מה אפשר ללמוד מהמדד, ומה עדיין לא?
הסקר נערך ב-1 עד 3 בנובמבר, אחרי הבחירות. במגזר היהודי השתתפו 600 משיבים מתוך פאנל המדד, ובמגזר הערבי 205 משיבים באמצעות חברת אפקאר. הנתונים שוקללו לפי דפוסי הצבעה ודתיות כדי לייצג את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. זהו צילום של עמדות בתחילת החודש, לא משאל שנערך הבוקר.
מאז נמשכים המגעים וההצהרות. אין בנתונים אישור לכך שנחתם הסכם, שנמצא רוב להשבעת ממשלה או שמפלגה חזרה בה מהתחייבות. יש בהם דבר מצומצם ומעניין יותר: למרות האכזבה והווטו ההדדי, קיים צירוף אחד שנבדק ובו מחצית הציבור אינה פוסלת אף שותפה. הדרך בין הסובלנות הזאת לבין ממשלה ממשית עדיין עוברת בהחלטות שהסקר אינו יכול לקבל במקום הפוליטיקאים.
לרקע על תוצאות הבחירות: 53 מול 48: תמונת הגושים לאחר הבחירות. כתבת הרקע מתארת את מועד פרסומה; הנתונים במדד כאן מתייחסים לשאלות העמדה שנערכו בנובמבר.
מקורות ומידע נוסף: JPPI: המדד והגדרות הבדיקה | וואלה | ישראל היום.






