בכיר שב"כ לשעבר חושף: נפתלי בנט קיבל אזהרות על אי-התאמתו של רונן בר לתפקיד ראש השב"כ – אבל מינה אותו בכל זאת. "בשב"כ עצמו הרימו גבה", טוען מיכה קובי.
קובי, לשעבר בכיר בשירות הביטחון הכללי, מתח ביקורת חריפה על הליך מינויו של רונן בר לראש השב"כ, בראיון לזיו מאור ויסכה בינה בגלי ישראל. לטענתו, המינוי עורר תמיהה גם בתוך הארגון עצמו.
"בואו ניקח את תהליך המינוי של רונן בר: מי שהביא אותו אז היה בנט, שהביא אותו בגלל ההיכרות ביניהם מתקופת סיירת מטכ"ל. כשאמרו לו שהוא לא מתאים לשמש כראש שב"כ – הוא בכל זאת נבחר, ובשב"כ עצמו הרימו גבה", אמר קובי.
בדבריו קשר קובי בין מינויו של בר לבין ביקורת רחבה יותר על שיטת המינויים בשירות הביטחון הכללי. לדבריו, לאורך השנים הגיעו לתפקידים בכירים בארגון גם אנשים שלא בהכרח נבחרו בזכות כישוריהם, אלא בעקבות קשרים אישיים בתוך המערכת.
קובי המשיך ומתח ביקורת על הליכי בחירתם של ראשי השב"כ לאורך השנים. לטענתו, חלק ממי שעמדו בראש הארגון לא הצליחו בתפקידם – והבעיה נעוצה בין היתר באופן שבו בוצעו המינויים. את מינויו של בר הציג כדוגמה: ההיכרות המוקדמת בין בנט לבר מתקופת סיירת מטכ"ל, לדבריו, היא שהובילה את בנט לקדם את המינוי.
את הדברים אמר קובי בראיון לזיו מאור ויסכה בינה בגלי ישראל, שם הרחיב על התנהלות המערכת לאורך שנים. לשיטתו, התופעה חוזרת על עצמה גם במינויים בכירים אחרים בארגון – ומחלישה את היכולת המבצעית של השירות.
מינויו של רונן בר לראש השב"כ נעשה בתקופת כהונתו של בנט כראש ממשלה, ומאז הוא מלווה בביקורת ציבורית הולכת וגוברת, במיוחד לאור הדיונים סביב אחריות השב"כ לאירועי ה-7 באוקטובר ולסביבת מינוי היורש.
רונן בר כיהן כראש השב"כ בתקופה סוערת, שכללה את המלחמה ואת הדיון הציבורי סביב אחריות הארגון לאכזבת ה-7 באוקטובר, ולפני כן את המתח המתמשך בין הארגון לבין הדרג הפוליטי. דברי קובי מצטרפים לביקורת גוברת מצד בכירי עבר במערכת הביטחון על דפוסי המינוי בראש הגופים.
הדיווח בסרוגים לא כלל תגובה מטעם נפתלי בנט או רונן בר לטענות.
לדיווח המקורי: סרוגים






