פסטיבל חיפה 2026: ״האגר – ארץ״ זכה, ואלה הסרטים שכדאי להכיר

מאת
שחר כהן סמדג'ה
שחר כהן סמדג'ה הוא כתב מבית אוהבים, המסקר מגוון רחב של נושאים בהם חדשות, אקטואליה, כסף, טלוויזיה, תרבות וסיפורים שמעניינים את הציבור הישראלי. בכתיבתו הוא מביא...
8 דקות קריאה
אודיטוריום חיפה, צילום ארכיון מ־2010, לא מטקס הפרסים הנוכחי. צילום: דרור אבי / Wikimedia Commons, ברישיון CC BY-SA 3.0.
- פרסומת -

״האגר – ארץ״, בבימויו של שמואל ברו, זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה־42 בחיפה. הזוכים הוכרזו ביום שישי, 2 באוקטובר 2026, ועם סיום הפסטיבל מתבהרת רשימת הסרטים שיצאו ממנו עם ההכרה המרכזית של חברי השופטים.

לצד הזוכה הגדול בלטו ״סימנים כחולים״, ״פנתר כפול״ ו״אני רוצה לספר את הסיפור שלי״. גם שתי יצירות של ניצן גלעדי, שהלך לעולמו השנה, זכו להכרה. עבור מי שלא הגיע להקרנות, הרשימה היא הזדמנות להכיר את השמות ואת הסיפורים שמאחוריהם, ולבדוק בהמשך מתי והיכן יהיה אפשר לצפות בהם.

הזוכים המרכזיים בפסטיבל חיפה 2026

פרסהזוכה
הסרט הישראלי הטוב ביותר״האגר – ארץ״, שמואל ברו
פרס חבר השופטים לסרט עלילתי״סימנים כחולים״ ו״פנתר כפול״
תסריט לסרט עלילתידינה צבי ריקליס, ״סימנים כחולים״
שחקניתנועה אוחיון, ״סימנים כחולים״
שחקןיעקב זדה דניאל, ״פנתר כפול״
פרס חבר השופטים לסרט תיעודי״אני רוצה לספר את הסיפור שלי״, תומר הימן
סרט ביכורים״הביתה!״, רעות אקרמן

הרשימה מבוססת על הודעת הזוכים הרשמית של הפסטיבל. מדובר בכמה קטגוריות שונות: פרס הסרט, פרס חבר השופטים, פרסי משחק ופרסים מקצועיים. סרט יכול לקבל יותר מפרס אחד, ולכן מספר הזכיות אינו זהה למספר הסרטים שהוכתרו.

האגר – ארץ: הזוכה שמחזיר את המבט ליהודי אתיופיה

״האגר – ארץ״, בהפקתם של גיל רועה ושמואל ברו, עוסק בגורלם של יהודי אתיופיה בתוך מציאות פוליטית אלימה. לפי הצגת התוכנית הישראלית ב־N12, העלילה חוזרת לאתיופיה של 1973 ולסיפור העלייה. זו נקודת המוצא ההיסטורית של היצירה, ולא תיאור של אירוע שמתרחש כעת.

חבר השופטים הדגיש בהודעתו את החיבור בין מרכיבי היצירה: העלילה, עבודת הבימוי, האנסמבל, הלוקיישנים והעיצוב. המשמעות של הנימוק היא שההכרה ניתנה לאופן שבו הסיפור מקבל צורה קולנועית, לצד חשיבותו של הנושא. אין זו ביקורת שלנו על הסרט, אלא הסבר להחלטה שפורסמה.

בסיקור הזכיות בוואלה צוין כי הסרט קיבל גם פרס להישג אמנותי על הצילום. בפרס זכו איציק פורטל, אורי אקרמן, רן אביעד ויורם מילוא. עבור צופה שמגבש רשימת צפייה, זו סיבה נוספת לשים לב לצד החזותי של הסרט כשיגיע למסך נגיש עבורו.

סימנים כחולים: שלוש זכיות לסיפור אישי

״סימנים כחולים״, בבימויה של דינה צבי ריקליס ועל פי ספרה של אמילי מואטי, חלק את פרס חבר השופטים לסרט עלילתי וזכה גם בפרסי התסריט והשחקנית. נועה אוחיון קיבלה את פרס המשחק על דמותה של איריס. שלוש הזכיות מצביעות על הכרה בכמה שכבות של אותה יצירה, מהכתיבה ועד הביצוע.

על פי תיאור הסרט שפורסם לקראת הפסטיבל, במרכזו צעירה מנתניה שמגיעה לפריז ללימודי עיצוב אופנה. לצדה של אוחיון משתתפים יעל אבקסיס וליאור אשכנזי. העלילה עוסקת בפגיעה מינית ובהשלכותיה, ולכן כדאי להביא בחשבון את הנושא לפני שמחליטים עם מי לצפות.

אפשר לקרוא את ההכרה בתסריט ובמשחק כשתי דרכים שונות להתבונן בסרט: כיצד נבנה המידע שהצופה מקבל, וכיצד הדמות נחווית על המסך. אלה שאלות מועילות לצפייה בעיבוד ספרותי, שבו הבחירה מה להשאיר, מה לשנות ומה להעביר במבט במקום במילים היא חלק מהעבודה האמנותית.

פנתר כפול: עבר ישראלי ופרס ליעקב זדה דניאל

״פנתר כפול״, סרטם של מרקו כרמל ויואב שוטן גושן, חלק את פרס חבר השופטים עם ״סימנים כחולים״. יעקב זדה דניאל זכה בפרס השחקן על גילום יעקב אלבז. לפי הפרטים שפורסמו, הסרט מבוסס על סיפורו של עבריין שהושתל כחפרפרת בתוך תנועת הפנתרים השחורים.

נקודת הפתיחה מפגישה בין עלילת פשע לבין מאבק חברתי ישראלי. עבור צופים שמכירים את התנועה בעיקר משיעורי היסטוריה או מסיקור תקשורתי, זו עשויה להיות דרך להתעניין בפרק הזה מזווית של דמות. עם זאת, גם יצירה המבוססת על סיפור אמיתי היא עיבוד דרמטי, ואין להתייחס לכל סצנה כאל תיעוד היסטורי.

זכייתו של זדה דניאל ממקדת את תשומת הלב בתפקיד עצמו. לפי סיקור וואלה, השופטים התייחסו למורכבות המוסרית של הדמות ולמפגש שלה עם המאבק לשוויון. זהו תיאור של הנימוק לפרס, שאפשר להביא לצפייה כשאלה פתוחה: כיצד הסרט מציג את הפער בין המשימה שקיבל הגיבור לבין האנשים שהוא פוגש?

תומר הימן: כשהעד הופך לשותף ביצירה

״אני רוצה לספר את הסיפור שלי״ של תומר הימן זכה בפרס חבר השופטים לסרט תיעודי. טלי שמיר־ורצברגר ונדן פינס קיבלו את פרס התחקיר. במרכז הסרט עומד שמעון רוטשילד, ניצול שואה שלקראת גיל מאה משתתף בשחזור של סיפור חייו באמצעות קולנוע.

כפי שתואר בהצגת התוכנית ב־N12, היצירה משלבת אולפן ושחקנים כדי להעמיד מחדש זיכרונות ואירועים. השיטה הזאת מציבה במרכז גם את הדרך שבה אדם מספר את עברו. הצופה מוזמן להבחין בין האירועים שעליהם מעידים לבין הבחירות האמנותיות שמאפשרות להציג אותם בהווה.

זהו מסלול צפייה שונה מדרמה עלילתית: מוקד העניין אינו רק השאלה מה קרה, אלא גם מי מספר, כיצד הוא מבקש להיראות ואיזה מקום נותר לו בתוך הסרט. פרס התחקיר מזכיר שהעבודה התיעודית מתחילה הרבה לפני העריכה וההקרנה, באיסוף מידע ובהיכרות מתמשכת עם האדם שבמרכז היצירה.

ההכרה בניצן גלעדי: ואהבת ונחמה

בדיווח mako על תוצאות הפסטיבל הודגשה ההכרה בשתי יצירות של ניצן גלעדי, שנפטר ביולי האחרון. ״ואהבת״ זכה בציון לשבח על שם פנינה בלייר לסרט העוסק בסוגיות חברתיות, ו״נחמה״ קיבל את פרס הסרט העצמאי הקצר הטוב ביותר.

״ואהבת״ מציב במרכזו אישה חרדית שנישואיה מתערערים בעקבות גילוי על בעלה, ואילו ״נחמה״ עוסק בשכול בעקבות 7 באוקטובר. ההכרה הכפולה מאפשרת לפגוש שני היקפים שונים של יצירה: סרט עלילתי ארוך וסרט קצר. אין סיבה להניח שהקצר הוא יצירה שולית יותר רק מפני שמשך הצפייה בו מצומצם.

למי שירצה להתוודע לעבודתו של גלעדי דרך הסרטים, כדאי לבדוק כל כותר בנפרד. מסלול ההפצה של סרט קצר עשוי להיות שונה מזה של סרט באורך מלא, והזכייה בפסטיבל אינה מלמדת לבדה אם הוא כבר זמין לצפייה ביתית.

הביתה! והסרטים שמתחילים את דרכם

פרס עמית פלד לסרט הביכורים הוענק ל״הביתה!״ של רעות אקרמן. לפי הודעת הפסטיבל, אקרמן כתבה, ביימה ומככבת ביצירה, המבוססת על אירועים שחוותה. זכייה כזאת מפנה את הזרקור גם ליוצרים בתחילת מסלולם הקולנועי, ולא רק לשמות שכבר צברו קהל.

כדאי להבחין גם בין פרס לסרט גמור לבין מענק לפרויקט שעדיין נמצא בעבודה. בכלבו דווח על מענקי תעשייה בהיקף כולל של כ־150 אלף שקלים, בין היתר לפרויקטים ״ארץ אחיזת עיניים״, ״הנסיך״ ו״מעבר לגדר״. אלה שמות למעקב לעתיד, ולא בהכרח סרטים שאפשר להזמין אליהם כרטיס עכשיו.

איפה אפשר לראות את הסרטים הזוכים?

במקורות שנבדקו לכתבה לא נמצאה רשימת הפצה מלאה ומאומתת לכל הזוכים. לכן אין כאן הבטחה שהם זמינים כעת בבתי הקולנוע או בשירות סטרימינג מסוים. לפני רכישה, חפשו את שם הסרט בלוח המעודכן של בית הקולנוע, הסינמטק או המפיץ, ובדקו תאריך, מקום וסוג הקרנה.

הכרזת הזוכים יכולה לשמש רשימת התחלה טובה: מי שמעדיף דרמה היסטורית יוכל לעקוב אחר ״האגר – ארץ״ ו״פנתר כפול״; מי שמתעניין בעיבוד ספרותי יוכל לבדוק את ״סימנים כחולים״; וחובבי תעודה יוכלו להוסיף את סרטו של הימן. הפרס אינו מחליף טעם אישי, אבל הוא נותן כיוון ברור לחיפוש הסרט הישראלי הבא.

נכון ל־3 באוקטובר 2026. הכתבה מסכמת את הפרסים המרכזיים ואינה ביקורת צפייה או רשימת כל הזכיות בפסטיבל.

- פרסומת -
שתף את המאמר הזה
שחר כהן סמדג'ה הוא כתב מבית אוהבים, המסקר מגוון רחב של נושאים בהם חדשות, אקטואליה, כסף, טלוויזיה, תרבות וסיפורים שמעניינים את הציבור הישראלי. בכתיבתו הוא מביא לקוראים עדכונים, זוויות מעניינות ותוכן מגוון - מהנושאים הבוערים של היום ועד הסיפורים שכולם מדברים עליהם.
אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יוזמה מבורכת למימוש זכויות

כולנו משלמים ביטוח לאומי
אבל האם בדקתם מה באמת מגיע לכם?

ישראלים רבים עשויים להיות זכאים לקצבאות, פטורים ופיצויים ואינם מודעים לכך. לכן נפתחה אפשרות לבדיקה ראשונית עם עורך דין.

31,690
ישראלים כבר התחילו לבדוק מה באמת מגיע להם
לא מעט מהם גילו לראשונה זכויות שלא הכירו.

השאירו שם וטלפון ועורך דין יחזור אליכם לבדיקה ראשונית.

בשיתוף ומימון אתר זכויות