סקירת מקורות, נכון ל־17 בספטמבר 2026. הכתבה עוסקת במקרים שפורסמו בשנה האחרונה ובהתפתחויות בעניינם; אין מדובר ברשימה של אירועים שהתרחשו כולם בימים האחרונים.
פנים של אדם מוכר, קול סמכותי וכותרת שנראית כמו חדשות יכולים להספיק כדי לשכנע אותנו להמשיך לצפות. במקרים שנבדקו כאן, העטיפה הזאת שימשה להפצת המלצה שלא ניתנה, להצגת הרס שלא תועד בסרטון אמיתי ולחיזוק דיווח באמצעות תמונה מלאכותית.
המקרים אינם זהים. דיפ־פייק במובן של התחזות לאדם הוא חלק מהתופעה הרחבה יותר של תוכן סינתטי מטעה: גם תמונה של עיר הרוסה יכולה להיות מיוצרת ב־AI בלי לזייף פנים של איש. לצד אלה קיימים סרטונים אמיתיים שמוצגים בתאריך או במקום שגויים. ההבחנה חשובה, משום שלכל טענה נדרשת בדיקה משלה. הסבר על דיפ־פייק, איגוד האינטרנט הישראלי.
מאי 2026: הרב הראשי הוצג כממליץ על מוצר רפואי
ב־17 במאי 2026 פרסם מערך הסייבר הלאומי אזהרה מפני סרטונים מזויפים שבהם נראה לכאורה הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף, ממליץ על מוצר רפואי. לפי האזהרה, הסרטון נוצר בטכנולוגיית דיפ־פייק, ולרב אין קשר לסרטון או למוצר המשווק בו.
הסרטון הפנה לעמוד מתחזה שנועד לגנוב פרטים אישיים ופרטי תשלום. זהו מקרה שבו הזיוף שימש כחלק ממסלול הונאה: תחילה מושכים את הצופה באמצעות דמות שהוא מכיר, ואז מפנים אותו לפעולה מחוץ לסרטון. באזהרה שנמצאה לא נמסר מספר נפגעים או סכום נזק, ולכן אין בסיס להוסיף נתונים כאלה. אזהרת מערך הסייבר הלאומי, 17.5.2026.
הלקח מהמקרה ברור: גם אם האדם מוכר והדיבור נשמע משכנע, עצם הופעתו בפרסומת אינה הוכחה שנתן המלצה. כאשר מצורפת בקשה למסירת פרטים, חשוב לבדוק בנפרד מי מפעיל את האתר שאליו מופנים הגולשים.
מרץ 2026: ההחלטה על סרטון ההרס המזויף מחיפה
ב־10 במרץ 2026 פרסמה מועצת הפיקוח של Meta החלטה על סרטון שהופץ בפייסבוק ב־15 ביוני 2025. הסרטון הציג לכאורה הרס נרחב בחיפה, עם כיתוב שהתיימר לתאר דיווח בזמן אמת. לפי המועצה, הוא היה דומה מאוד לסרטון שבודקי העובדות של AFP זיהו כמזויף וכמיוצר ב־AI.
הפוסט צבר יותר מ־700 אלף צפיות. שישה משתמשים דיווחו עליו, אך הדיווחים לא הובילו לבחינה אנושית בזמן הרלוונטי. המועצה קבעה שהיה צריך להוסיף לו תווית AI בסיכון גבוה.
יש כאן הבחנה חשובה: המועצה לא קבעה שהסרטון חייב בהסרה מכוח הכלל על סכנה מיידית לפגיעה פיזית. העמוד והתוכן הוסרו לאחר ש־Meta השביתה חשבונות הקשורים אליו בשל הפרות הנוגעות לאותנטיות ולניפוח מעורבות. החלטת המועצה עסקה בכשל לסמן את התוכן המטעה. ההחלטה המלאה, מועצת הפיקוח של Meta.
המקרה ממחיש מדוע מספר צפיות גבוה אינו אישור לאמינות. גם האפשרות לדווח על תוכן אינה מבטיחה שהוא ייבדק לפני שיגיע לקהל רחב.
מרץ 2026: כשכלי האימות מוסיף תמונה מלאכותית
מקרה אחר נוגע לתוכן שהוצג ברשת כמתעד פגיעת טילים בתל אביב. בדיווח של WIRED מ־10 במרץ 2026 תואר כיצד חוקר הדיסאינפורמציה טל האגין ביקש מ־Grok לבדוק פרסום כזה. לפי הדיווח, הצ'אטבוט טעה בזיהוי המקום והמועד, ובהמשך הציג תמונה שנוצרה ב־AI בניסיון לתמוך בתשובתו. דיווח WIRED.
זה אינו אותו סוג של דיפ־פייק כמו ההתחזות לרב. כאן הבעיה היא שתוכן מלאכותי נכנס לתהליך שהיה אמור לעזור לברר מה אמיתי. השאלה אינה רק אם הסרטון המקורי מהימן, אלא גם אם ההסבר שמציע כלי הבדיקה נשען על ראיות נגישות.
תשובה בטוחה בניסוחה אינה מחליפה מקור. כדי לבדוק מיקום או תאריך צריך לראות על מה הקביעה מבוססת, ולא להסתפק במסקנה של הצ'אטבוט.
גם ההפך מסוכן: לא כל סרטון שמכונה “AI” הוא זיוף
ב־15 במרץ 2026 דיווחה רויטרס על סרטון שפרסם בנימין נתניהו מבית קפה, בתגובה לשמועות על מותו או פציעתו. הסוכנות ציינה שאימתה את המקום ואת מועד הצילום באמצעות תמונות להשוואה ותוכן שפרסם בית הקפה. אין להציג את הסרטון הזה כמקרה דיפ־פייק מוכח. בדיקת רויטרס ודיווחה.
הדוגמה הזאת חשובה דווקא לצד הזיופים. חשד מחייב בדיקה, אך הוא אינו מסקנה. האפשרות לייצר סרטונים מלאכותיים אינה הופכת כל תיעוד אמיתי לחשוד שהורשע מראש.
מאות דיווחים, אך לא בהכרח מאות הונאות שהצליחו
בכתבת ynet מ־30 בספטמבר 2025, שהתבססה על דוח של מערך הסייבר, דווח על 250 דיווחים שהתקבלו במערך בשנה שקדמה לפרסום בנוגע לסרטוני דיפ־פייק ברשת, רובם התחזויות לאנשים מוכרים.
המספר מתייחס לדיווחים באותה תקופה. הוא אינו נתון עדכני לשנת 2026, אינו בהכרח מייצג 250 קורבנות שונים ואינו מלמד שכל ניסיון הוביל לאובדן כסף. דיווח ynet על הדוח.
גם מוסדות המדינה הציגו את הסיכון באופן מעשי: לפי הודעת בית הנשיא, בביקור יצחק הרצוג במערך הסייבר ב־15 במרץ 2026 הוצגה לו הדגמה של התחזות בזמן אמת בשיחת וידאו. זו הייתה הדגמה של האיום, ולא דיווח על כך שהנשיא נפל קורבן להונאה. הודעת בית הנשיא.
לפני שמשתפים או מוסרים פרטים
המקרים מעלים כמה שאלות שכדאי לשאול: מי פרסם ראשון? האם אפשר להגיע לפרסום המקורי? האם האדם המופיע בסרטון אישר את הדברים בערוץ הרשמי שלו? והאם תאריך האירוע תואם לתאריך שמציג הפוסט?
כאשר מופיעה בקשה לכסף, לקוד אימות או לפרטי תשלום, יש לעצור ולאמת אותה דרך ערוץ מוכר ונפרד. בנק ישראל ממליץ שלא למסור קודים ופרטים למי שפונה ביוזמתו, ובמקרה של חשד להונאה לפנות בהקדם לבנק או לחברת האשראי. דיווח על הנחיות הפיקוח על הבנקים.
אפשר להתרשם מסרטון ועדיין להמתין לפני שמשתפים אותו. האמון צריך להישען על מקור שניתן לבדוק, ולא רק על פנים מוכרות, קול משכנע או מספר הצפיות שמופיע מתחת למסך.
