העימות בין נתניהו ובן גביר עולה מדרגה. דיווח שפורסם הבוקר, 8 בספטמבר, ומייחס ליועץ בכיר של ראש הממשלה הערכה שלפיה נתניהו יעדיף להקים ממשלה בלי עוצמה יהודית, גרר תגובה חריפה מהשר לביטחון לאומי. בלב הסיפור עומדת שאלה שכבר מלווה את מערכת הבחירות: עד כמה הברית בתוך גוש הימין מחייבת גם ביום שאחרי ההצבעה?
כולנו משלמים ביטוח לאומי
אבל האם בדקתם מה באמת מגיע לכם?
ישראלים רבים עשויים להיות זכאים לקצבאות, פטורים ופיצויים ואינם מודעים לכך. לכן נפתחה אפשרות לבדיקה ראשונית עם עורך דין.
השאירו שם וטלפון ועורך דין יחזור אליכם לבדיקה ראשונית.
בשיתוף ומימון אתר זכויות
מה נאמר בדיווח, ומפי מי?
על פי פרסום ערוץ 7, שהביא את הדיווח של JNS ישראל, יועץ בכיר מעריך כי אם נתניהו יקבל את המנדט להרכבת הממשלה ותהיה בידיו חלופה מתאימה, הוא ישאף להימנע מתלות מחודשת בבן גביר. ההסבר המיוחס ליועץ כולל חוסר שביעות רצון מהיחסים בקדנציה הנוכחית ורצון בממשלה יציבה.
זהות היועץ אינה נחשפת בפרסום. ההערכה מיוחסת לו, ולא מוצגת כהודעה רשמית של נתניהו או כהסכם שכבר נחתם עם מפלגה אחרת. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כשכותרת על תרחיש אפשרי הופכת בתוך דקות לטענה שלפיה מפת הממשלה הבאה כבר נסגרה.
בן גביר מכניס את איזנקוט לתמונה
בן גביר לא המתין לשיחות סגורות. בתגובה שפרסם הוא תקף את התרחיש, וכינה אפשרות של החלפתו בגדי איזנקוט ״לירוק לבוחר הימין בפרצוף״. הוא קשר בין זהות השותפים בממשלה לבין הכיוון שאליו תלך בנושאי המלחמה והשינויים במערכת המשפט.
איזנקוט מוזכר כאן במסגרת האזהרה של בן גביר. התגובה אינה מוכיחה שהוא סיכם להצטרף לנתניהו, וגם אינה הופכת את התרחיש להסכמה פוליטית. היא כן מבהירה מה בן גביר מבקש להציב במרכז הדיון: השאלה אם הצבעה למחנה מסוים מבטיחה גם הרכב מסוים של הממשלה.
הסיבוב הקודם: הקרב על האיחוד עם סמוטריץ׳
המתיחות הזאת נבנתה עוד לפני הדיווח הבוקר. ב-27 באוגוסט, כפי שדווח בערוץ 14, נתניהו יצא נגד הסירוב של בן גביר להתאחד עם בצלאל סמוטריץ׳. ראש הממשלה הזהיר מפני אובדן קולות לימין וטען ששיקולים אישיים מסכנים את הסיכוי להקים ממשלה בראשותו.
בן גביר הציג אז טיעון הפוך: לדבריו, איחוד עם הציונות הדתית עלול להרחיק מצביעים מעוצמה יהודית. כבר באותו עימות הוא העלה חשד שנתניהו מבקש להחליש אותו כדי להשאיר לעצמו אפשרויות אחרות. את השתלשלות האירועים סקרנו בכתבה ״נתניהו לבן גביר: אל תפיל את הימין״.
כך נוצר רצף ברור בין שני הסבבים: קודם הוויכוח היה על הדרך שבה המפלגות ירוצו לקלפי; עכשיו הוא נוגע לדרך שבה יישבו סביב שולחן הממשלה. אלה שני שלבים שונים, אבל עבור המפלגות הם חלק מאותו מאבק על עצמאות ועל כוח מיקוח.
המשמעות הפוליטית: מאבק על המחויבות לבוחרים
בקריאה שלנו, העוצמה של תגובת בן גביר קשורה גם לאופן שבו הוא מבקש להציג את עצמו לבוחר. אם יצליח לשכנע שהליכוד עשוי לבחור שותפים אחרים, הוא יוכל לטעון שהדרך להבטיח את מקומו ואת המדיניות שלו היא להגדיל את מפלגתו. זו פרשנות למשמעות של דבריו, ולא מידע על מהלך מתואם מאחורי הקלעים.
מבחינת נתניהו, שמירת אפשרויות פתוחות יכולה להגדיל גמישות במשא ומתן. אלא שלגמישות כזאת עשוי להיות מחיר בזמן קמפיין: שותפים שחוששים להישאר בחוץ נוטים לדרוש התחייבויות פומביות. כל התחייבות כזאת מצמצמת בהמשך את מרחב התמרון של מי שמנסה להרכיב ממשלה.
גם הציבור נדרש כאן להבחנה. רשימה משותפת בבחירות, המלצה על מועמד לראשות הממשלה והסכמה לשבת בקואליציה הן החלטות נפרדות. הצהרה באחד הנושאים אינה מספקת לבדה תשובה מלאה לשני האחרים. לכן כדאי לקרוא את הדברים המדויקים של כל מפלגה, ולא רק את הכותרת שמלווה אותם.
מה תהיה ההתפתחות המשמעותית הבאה?
הנקודה שכדאי לעקוב אחריה כעת היא התחייבות ישירה ופומבית של ראשי המפלגות בנוגע לשותפות עתידית. אמירה כזאת תהיה ברורה יותר מהערכה של מקור אנונימי או מהאופן שבו יריב פוליטי מפרש אותה. גם אז, תוצאות הבחירות והמשא ומתן יקבעו אילו אפשרויות באמת עומדות על השולחן.
בינתיים, המתח הזה מצטרף לשינויי ההנהגה בדגל התורה ולמאבקים נוספים על הרשימות. מערכת הבחירות עוסקת לא רק בשאלה מי יוביל את המחנה, אלא גם בשאלה כמה אמון נשאר בין מי שמבקשים להנהיג אותו יחד.
מה דעתכם: האם מנהיגי מפלגות צריכים להתחייב מראש עם מי ישבו בממשלה? שתפו בתגובות.
התמונה הראשית: אלון נוריאל, צילום ארכיון משנת 2022, ברישיון CC BY-SA 3.0.
