כמה דקות בתוך הופעת ענק הספיקו כדי להפוך את עדן בן זקן מזמרת שממלאת את היכל מנורה למטרה של מתקפה פוליטית, קריאות לחרם ושתי תביעות קטנות. בנימין ושרה נתניהו הגיעו למופע, ראש הממשלה קיבל מיקרופון ודיבר אל הקהל, ובתוך שעות הרשת כבר בערה.
הסיפור של עדן בן זקן ונתניהו גדול הרבה יותר מרגע אחד בהופעה. הוא נוגע בשאלה שמלווה את התרבות הישראלית שנים: האם לאמן מותר להביע עמדה פוליטית רק כשהעמדה מתאימה למחנה הנכון, ומה ההבדל בין ביקורת לגיטימית לבין ניסיון להעניש זמרת דרך הכיס ובית המשפט?
עדן בן זקן ונתניהו: הרגע שהצית את האולם
ביום חמישי בהיכל מנורה הציגה בן זקן את ראש הממשלה ורעייתו כאורחי כבוד. השניים ישבו בתא צפייה והוקרנו על המסכים הגדולים. נתניהו קיבל מיקרופון, בירך את הזמרת ואת הקהל ואמר בין היתר כי "עם ישראל חי, עם ישראל חזק ועם ישראל שמח". בתוך האולם נשמעו מחיאות כפיים ותשואות מצד חלקים גדולים מהקהל.
מחוץ לאולם התמונה הייתה שונה. מבקרים טענו כי המופע הפך לכמה דקות לבמה פוליטית בתקופת בחירות. עלו קריאות להחרים את בן זקן, להדיח אותה מכיסא השופטת בתוכנית "דה וויס" ואף לתבוע את ההפקה. אחרים הגנו עליה וטענו כי היא בסך הכול כיבדה את ראש ממשלת ישראל, וכי ברכה קצרה אינה הופכת מופע מוזיקלי לעצרת בחירות.
חשוב להפריד בין עובדה לטענה. העובדה היא שנתניהו דיבר לקהל. הטענה כי האירוע תוכנן מראש כתעמולה לא הוכחה. גם סידורי אבטחה ומיקרופון אינם מוכיחים שבן זקן עצמה תכננה את הביקור. נכון לעכשיו לא פורסמה הכרעה רשמית שקובעת כי נערכה במופע תעמולת בחירות אסורה.
מה באמת טוענים מי שתובעים את ההפקה?
לפי הדיווח ב־ynet, שתי תביעות קטנות בסך 1,000 שקל כל אחת הוגשו נגד חברת ההפקות של בן זקן. התביעה הראשונה הוגשה בידי אם שרכשה שלושה כרטיסים בסכום כולל של 497 שקל עבור שלוש נערות בנות 14. לטענתה, הן רכשו כרטיסים למופע מוזיקלי ולא לאירוע פוליטי, והגעת נתניהו גרמה גם לעומסי תנועה ולפגיעה בחוויה.
התביעה השנייה הוגשה בידי רוכש שני כרטיסים בסכום של 286 שקל. הוא טען כי דברי נתניהו הפכו את הערב ל"תשדיר בחירות לא רצוני" וכי עזב את ההופעה באמצע. בשתי התביעות מבוקש פיצוי על מחיר הכרטיסים, טרחה ועוגמת נפש. בעת פרסום הדיווחים טרם הוגש כתב הגנה, ומהפקת בן זקן לא נמסרה תגובה.
עצם הגשת תביעה אינה הוכחה שהתרחשה הטעיה, בדיוק כפי שהיא אינה הוכחה שהתובעים פועלים בחוסר תום לב. בית המשפט יצטרך להכריע אם כמה דקות של דברי ראש ממשלה שינו מהותית את השירות שנמכר לצופים. עד אז מדובר בטענות של הצדדים, לא בפסק דין.
אמנים עשו פוליטיקה על הבמה גם קודם
מי שטוען שמעולם לא הייתה פוליטיקה בהופעה ישראלית מתעלם מהמציאות. באפריל 2023 קרן פלס עלתה לבמה בהאנגר 11 כשהיא לבושה בגלימה ובכובע בהשראת "סיפורה של שפחה", סמל מרכזי במחאה נגד השינויים במערכת המשפט. המהלך התקבל בתשואות באולם, אך פלס סיפרה בהמשך כי ספגה איומים בחרם וכי פרנסת משפחתה נפגעה.
גם אביב גפן, קובי אוז ואמנים נוספים הביעו לאורך השנים עמדות במחאות ובאירועים ציבוריים. עוד קודם לכן הופיעו זמרים בכינוסים של מפלגות שונות. מסמכי ועדת הבחירות משנת 2012 מזכירים אירוע אמנים למען מרצ, בעוד מחלוקת נפרדת עסקה בהופעת שרית חדד בכנס הליכוד. הקשר בין מוזיקה לפוליטיקה לא התחיל אצל בן זקן.
עם זאת, יש הבדל בין הופעה שמוגדרת מראש כאירוע מפלגתי לבין מופע מסחרי שאליו נמכרים כרטיסים לקהל מגוון. זהו בדיוק הטיעון החזק של התובעים. מנגד, גם זמר שמביע מחאה במהלך מופע רגיל אינו שולח מראש שאלון פוליטי לכל רוכש כרטיס. אם מקבלים את החופש הזה בצד אחד, קשה לשלול אותו אוטומטית בצד השני.
אז למה דווקא עדן בן זקן חוטפת בעוצמה כזאת?
התשובה הראשונה היא נתניהו. כמעט כל הופעה שלו במרחב תרבותי הופכת מיד לסמל, בעד או נגד. התשובה השנייה היא הקרבה לבחירות. מבקרי בן זקן רואים במיקרופון שקיבל ראש הממשלה חשיפה בעלת ערך פוליטי. התשובה השלישית היא שהזמרת עצמה נתפסת כבר שנים כמי שאינה מתביישת בקשר החם איתו, כולל השיר המשותף "יש בי אהבה" שהקליטו בשנת 2020 למען גיוס תרומות.
אבל יש גם שאלה של סטנדרט כפול. כאשר אמן עולה עם סמל מחאה נגד הממשלה, רבים בתקשורת מתארים זאת כאומץ אזרחי. כאשר זמרת מעניקה כבוד לראש הממשלה, אותה במה מתוארת לפתע כהטעיה צרכנית. ההשוואה אינה מושלמת, אבל הפער בתגובה צורם ומצדיק דיון.
גם הטענה שכל המבקרים רוצים "להשתיק" אותה תהיה פשטנית. חלקם שילמו על מופע ורוצים ערב בלי נאומים פוליטיים, וזוהי עמדה לגיטימית. הבעיה מתחילה כשהביקורת הופכת לקריאה להדחה מתוכנית טלוויזיה, לחרם גורף או למסע משפטי שמטרתו להרתיע אמנים מהבעת עמדה.
ביקורת לגיטימית או ניסיון להעניש דעה?
העיקרון צריך להיות פשוט: לאמנים מותר לדבר, לקהל מותר להתנגד, ומי שטוען שנגרם לו נזק רשאי לפנות לבית המשפט. אבל אותו כלל חייב לחול על כולם. אם מסר פוליטי של אמן מהשמאל נחשב חלק מחופש הביטוי, גם יחס מכבד של זמרת לראש ממשלה מהימין אינו יכול להפוך לבדו לעילה למחיקת הקריירה שלה.
מי שרוצה לדעת כיצד הפוליטיקה נכנסת עמוק יותר לעולם הבידור יכול לקרוא גם את הבדיקה שלנו למי הסלבס מתכוונים להצביע. נדמה שהקהל כבר אינו מסתפק בשירים, והוא דורש מכל כוכב לבחור מחנה ולהיות מוכן לשלם את המחיר.
עדן בן זקן ונתניהו ימשיכו לעורר רגשות חזקים, אבל השאלה כעת היא שלכם: האם זמרת שהעניקה כמה דקות לראש ממשלה צריכה לפצות את הקהל, או שמדובר בעליהום שמוכיח כי בישראל מותר לאמן להיות פוליטי רק בכיוון אחד?






