יש אנשים בתעשיית התקשורת שלא מפחדים לומר את האמת גם כשהיא לא פופולרית. בעידן שבו רבים מהמגישים בטלוויזיה האמריקאית בוחרים ללכת על הבטוח כדי לא להסתבך עם קבוצות מחאה, מגיע מגיש מוכר בארצות הברית ומחליט שנמאס לו. במהלך אחד המונולוגים הנצפים של השנה בפריים־טיים, הוא פירק בכתם אחד את הצביעות שרוחשת בקמפוסים ובקרב חלק מהאליטות התרבותיות.

הרקע ידוע לכולם: בשנים האחרונות ראינו הפגנות ענק בקמפוסי היוקרה הגדולים בארצות הברית — הרווארד, ייל, קולומביה — שבהן סטודנטים צועקים סיסמאות נגד ישראל, לעיתים במילים שגובלות באנטישמיות של ממש. חלקם, מסתבר בבדיקות מאוחרות, לא ידעו להצביע נכון על מפת המזרח התיכון או להסביר את השורש ההיסטורי של הסכסוך.

\n\n

\n\nבדיוק את הפער הזה — בין הביטחון של הצועקים לבין הידע שלהם — המגיש בחר לחשוף. הוא ביקר בבירור את הבורות של המפגינים, והסביר שבזמן שהם צועקים סיסמאות ריקות באולמות ממוזגים, ישראל נלחמת פיזית על עצם קיומה מול ארגוני טרור שמבקשים להחזיר את האזור לימי הביניים.

הוא לא הסתפק בביקורת על הסטודנטים. הוא הפנה את הזרקור גם אל הפרופסורים שמעודדים את השיח הזה, ואל מי שמעלימים עין מהתגברות האנטישמיות במוסדות שנחשבים למובילים בעולם המערבי. המקומות שהיו אמורים להיות מגדלור של חופש הביטוי — הוא אמר — הפכו לחממות של חד־צדדיות ופחד.

הרגע החזק ביותר במונולוג הגיע לקראת סופו, כשהמגיש סיכם בהצהרה חד־משמעית: מי שלא מבין שישראל היא אחת המגנות המרכזיות של הדמוקרטיה במזרח התיכון — פשוט מתעלם מהמציאות. עולם ללא ישראל חזקה, הוא הסביר, יהיה עולם שבו ארגוני הטרור והמשטרים הרודניים באזור מרימים את הראש בלי הרתעה.

התגובות בעקבות הקטע היו סוערות. בקהילה היהודית באמריקה — וגם בקרב לא מעט אמריקאים ותיקים שהתעייפו מהשקרים — הוא זכה למחיאות כפיים סוערות. הרשתות החברתיות התמלאו בקטעים מהמונולוג, וכתבות עוקבות במגזינים שמרניים חגגו את האומץ להגיד את מה שרבים חושבים אבל מהססים לומר.

מנגד, כמובן, לא חסרו התגובות הזועמות. גורמים מהשמאל הפרוגרסיבי ניסו לתייג אותו כפרו־ישראלי קיצוני, אחרים דרשו שהתחנה תפסיק לשדר את התוכנית שלו. אבל כאן בדיוק הפואנטה: העובדה שרבים מנסים להשתיק את הדובר, מוכיחה שהמסר שלו נגע בדיוק במקום הרגיש.

עבור ישראלים שצופים מרחוק, יש בהתבטאות הזו קרן אור אמיתית. באווירה שבה נדמה שמדינת ישראל מבודדת בתקשורת העולמית, כל מגיש מוכר שמעז לומר את האמת נותן תזכורת שגם בעולם המערבי יש עוד מי שמבין. כדאי לזכור זאת בפעם הבאה שנרגיש שכולם נגדנו: זה פשוט לא נכון.