סקר חדשות 12 קובע: איזנקוט מוביל, כל מפלגות הגוש השלישי בחוץ, רוב הציבור חושב שטראמפ קובע את מדיניות הביטחון ואינו מאמין בניצחון מוחלט בעזה.
רגע לפני הבחירות עשינו סדר במספרים
אחרי כמה שבועות של שוויון מתוח בצמרת, סקר חדשות 12 שפורסם אמש ב"מהדורה המרכזית" מציג שינוי מגמה: מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט פותחת פער ועולה ל-24 מנדטים, בעוד הליכוד בראשות בנימין נתניהו מאבדת גובה ויורדת ל-22 מושבים.
תמונת הגושים הכללית נותרת ללא שינוי מהותי אך יציבה לטובת האופוזיציה: 70 מנדטים לגוש מתנגדי נתניהו (60 למפלגות הציוניות ועוד 10 למפלגות הערביות), מול 50 מנדטים בלבד לקואליציה הנוכחית. אולם מתחת לפני השטח, הדרמה האמיתית מתרחשת במאבקי ההישרדות של השחקנים החדשים והישנים.
תמונת המנדטים והתרסקות הגוש השלישי
בגזרת המפלגות הנוספות, "ביחד" בראשות נפתלי בנט מתחזקת ומגיעה ל-15 מנדטים, ו"הדמוקרטים" של יאיר גולן רושמת עלייה ל-11 מושבים. ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מטפסת ל-10 מנדטים, ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר מתחזקת ל-8 מושבים.
בסיעות החרדיות והדתיות נרשמת יציבות: יהדות התורה עם 8 מנדטים, ש"ס שומרת על שפל של 7 מנדטים, והציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' עם 5 מנדטים. בתחתית הרשימה נמצאות חד"ש-תע"ל (בראשות יוסף ג'בארין ואחמד טיבי) ורע"ם של מנסור עבאס עם 5 מנדטים לכל אחת.
הבשורה הדרמטית של הסקר מגיעה מכיוון "הגוש השלישי": על אף חזרתו הרשמית של גלעד ארדן לזירה, כל המפלגות במרחב זה נותרות מתחת לאחוז החסימה. "בית ציוני המילואימניקים" של חילי טרופר ויועז הנדל זוכה ל-2.7% בלבד, מפלגת הימין החדשה של ארדן מקבלת 1.3%, וכחול לבן של בני גנץ מגרדת 0.8%. גם בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה בחוץ עם 1.6%.

תרחישי האיחודים: הליכוד משנה קידומת ל-19
בחינת תרחיש של איחוד מלא ב"גוש השלישי" – ריצה משותפת של גנץ, טרופר, הנדל וארדן – מראה כי רשימה כזו עוברת את אחוז החסימה ומשיגה 6 מנדטים.
ההשלכות של איחוד כזה דרמטיות על המפלגות הגדולות: הליכוד צונח לקידומת 19 מנדטים, איזנקוט נחלש ל-22, ובנט יורד ל-14. במצב כזה, האופוזיציה יורדת ל-67 מנדטים והקואליציה ל-47. אם רשימת הגוש השלישי תבחר להצטרף למפלגות הציוניות באופוזיציה, תוכל לקום ממשלה עם רוב של 63 חברי כנסת.
תרחיש נוסף שנבדק הוא איחוד במגזר הערבי בין חד"ש, תע"ל ובל"ד, לצד הצטרפותו של יואב סגלוביץ' לרע"ם של עבאס. מהלך כזה מחזק את הרשימות הערביות ל-12 מנדטים (6 לכל רשימה), אך מכרסם במפלגות המרכז-שמאל: איזנקוט יורד ל-23 וגולן ל-10 מנדטים, מה שמקטין את כוחן של המפלגות הציוניות בגוש האופוזיציה ל-58 מושבים.
המהפך בהתאמה לראשות הממשלה
שאלת ההתאמה לראשות הממשלה מספקת שתי בשורות קשות לנתניהו. בקרב הישיר מול איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר חוזר להוביל עם 40% תמיכה לעומת 35% לנתניהו (19% השיבו שאף אחד מהם אינו מתאים ו-7% לא ידעו).
גם מול נפתלי בנט נרשם מהפך: אחרי חודשים ארוכים של הובלה לנתניהו, בנט עוקף עם 37% לעומת 35% לראש הממשלה (22% אף אחד מהם, 5% לא ידעו). הקרב היחיד שבו נתניהו שומר על יתרון ברור הוא מול אביגדור ליברמן, עם 38% מול 24% בלבד ליו"ר ישראל ביתנו.
טראמפ בראש, עזה לפני איראן
בסוגיות הביטחון והמדיניות, הציבור הישראלי מביע עמדה חדה ויוצאת דופן: 63% סבורים כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא זה שקובע כיום בפועל את מדיניות הביטחון של ישראל, לעומת 25% בלבד שחושבים שנתניהו קובע. בקרב מצביעי האופוזיציה הנתון מזנק ל-86%, בעוד שבקואליציה 60% עדיין מייחסים את ההובלה לנתניהו. עם זאת, נתניהו נתפס כדמות האמינה ביותר להתנהלות מול הנשיא האמריקני עם 39%, הרחק מאיזנקוט (17%) ובנט (16%).
בנוגע למושג "הניצחון המוחלט" בעזה, 62% מהציבור אינם מאמינים שישראל תגיע אליו אי-פעם, כולל כשליש (34%) ממצביעי הקואליציה.
לצד זאת, הציבור אינו ממהר להרפתקה צבאית עצמאית באיראן: 44% מתנגדים לתקיפה ישראלית בודדת על רקע כוונת טראמפ להכריז על סיום המלחמה שם, לעומת 36% שתומכים. מנגד, בזירה העזתית התמונה הפוכה לחלוטין – רוב מובהק של 64% דורש להמשיך בפעולה הצבאית מול חמאס, גם במחיר של התנגשות עם הדרישה האמריקנית לסיום המלחמה.






